בדיקות פוליגרף, הידועות גם בשם "מכונת אמת", נועדו לזהות תגובות פיזיולוגיות שמעידות על מתח או לחץ במהלך תשאול. הן מבוססות על ההנחה כי כאשר אדם משקר, מתרחשות בגופו תגובות בלתי נשלטות המשפיעות על קצב הלב, לחץ הדם, הנשימה והזעה. עם זאת, חשוב להבין שתוצאה שלילית בבדיקת פוליגרף אינה בהכרח הוכחה לשקר.
ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על תוצאת הבדיקה, ולפעמים אדם דובר אמת עלול להיכשל בה רק בשל לחץ מוגבר, מצב בריאותי מסוים או גורמים חיצוניים אחרים. כישלון בבדיקת פוליגרף יכול לעורר דאגה רבה, במיוחד כאשר התוצאות עשויות להשפיע על מקום עבודה, הליך משפטי או מערכות יחסים אישיות. עם זאת, יש דרכים להתמודד עם המצב ולהבין מה בדיוק קרה במהלך הבדיקה.

כיצד מתבצעת בדיקת פוליגרף?
תהליך בדיקת הפוליגרף כולל מספר שלבים:
תשאול מקדים – הבודק מראיין את הנבדק ומסביר את הליך הבדיקה.
שאלות כלליות – שאלות ניטרליות שמטרתן לקבוע קו בסיס לתגובות הפיזיולוגיות של הנבדק.
שלב הבדיקה – הצגת שאלות רלוונטיות לנושא הנבדק, תוך מדידת שינויים בלחץ הדם, דופק, הולכה חשמלית של העור ודפוסי נשימה.
ניתוח הנתונים – הסקת מסקנות על סמך התגובות הפיזיולוגיות שנמדדו.
מדוע אנשים נכשלים בבדיקת פוליגרף?
אחד הגורמים המרכזיים לכישלון בבדיקת פוליגרף הוא לחץ נפשי. המעמד עצמו מלחיץ עבור רבים, והידיעה שתוצאה שלילית עלולה לגרום להשלכות משמעותיות יכולה לגרום לנבדק להיות במתח מוגבר. מצב זה עשוי להתבטא בתגובות פיזיולוגיות הדומות לאלה המאפיינות אמירת שקר. לעיתים קרובות, גם דוברי אמת חווים חששות לגבי האופן שבו תשובותיהם יתפרשו, וחרדה זו יכולה להוביל לתוצאות בלתי צפויות בבדיקה.
מצב רפואי מסוים יכול גם הוא להשפיע על התוצאות. אנשים הסובלים מבעיות לב, יתר לחץ דם, חרדות כרוניות או הפרעות נוירולוגיות עשויים להציג תגובות חריגות במהלך הבדיקה, מה שעלול להתפרש כחוסר אמינות. השפעת תרופות, עייפות או מחסור בשינה יכולים גם הם לשנות את המדדים הפיזיולוגיים של הגוף ולגרום לתוצאה שגויה.
ניסיונות לשלוט באופן מודע על תגובות הגוף במהלך הבדיקה עלולים לגרום לתוצאה הפוכה מזו הרצויה. נבדקים מסוימים מנסים לשמור על נשימה אחידה, לשבת ללא תזוזה או לבצע מניפולציות שונות במטרה להטעות את המכשיר. עם זאת, לעיתים קרובות ניסיונות אלו דווקא יוצרים חריגות בנתונים, מה שיכול להוביל לפרשנות מוטעית מצד הבודק. גם מיומנות הבודק ורמת הדיוק בניסוח השאלות יכולות להשפיע על התוצאות. במקרים שבהם השאלות אינן מנוסחות היטב או שהבודק אינו מנוסה מספיק, הבדיקה עלולה שלא להניב תוצאה מהימנה.
מה ניתן לעשות לאחר כישלון בבדיקת פוליגרף?
כאשר מתקבלת תוצאה שלילית בבדיקת פוליגרף, הצעד הראשון הוא להימנע מפאניקה ולנסות להבין את הסיבות האפשריות לכך. ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט:
בקשת בדיקה חוזרת – אם קיים חשש כי גורמים חיצוניים השפיעו על התוצאה, ניתן לבצע בדיקה נוספת עם בודק אחר או בתנאים שונים.
התייעצות עם עורך דין – במקרים משפטיים או תעסוקתיים, ייעוץ משפטי יכול לסייע בבחינת תקפות הבדיקה והאפשרות לערער עליה.
הצגת ראיות נוספות – מסמכים רפואיים, חוות דעת מקצועיות ועדויות חיצוניות יכולים לחזק את עמדת הנבדק.
בדיקת הליך הבדיקה – חשוב לוודא שהתנאים היו נאותים, שהשאלות נוסחו כראוי ושלא הייתה השפעה לא הוגנת מצד הבודק.
מהן ההשלכות של כישלון בבדיקת פוליגרף?
כישלון בבדיקת פוליגרף עשוי לגרור השלכות שונות בהתאם להקשר שבו נערכה הבדיקה:
בתחום התעסוקתי – מעסיקים מסוימים עשויים לראות בכישלון בבדיקה כהוכחה לחוסר אמינות, דבר שעלול להשפיע על קבלה או פיטורין. עם זאת, חשוב לדעת כי בדיקות פוליגרף אינן קבילות מבחינה משפטית בקבלת החלטות תעסוקתיות מחייבות במדינות רבות, כולל בישראל.
בהליכים משפטיים – תוצאות בדיקות פוליגרף אינן מתקבלות כראיה חד-משמעית בבית המשפט, אך הן עשויות להשפיע על כיוונה של חקירה או על גיבוש הסכמות בין צדדים לסכסוך.
במערכות יחסים אישיות – תוצאה שלילית עשויה להוביל לפגיעה באמון, גם כאשר אין מדובר בהוכחה חד-משמעית לחוסר כנות.
בסופו של דבר, כישלון בבדיקת פוליגרף אינו בהכרח מעיד על שקר. תוצאות הבדיקה מושפעות מגורמים רבים, בהם לחץ, מצב רפואי, איכות הבודק והתנאים שבהם נערכה הבדיקה. במקום להיכנס ללחץ, יש לבחון בקפידה את נסיבות הבדיקה ולנקוט בצעדים הנדרשים כדי להבין את המצב ולפעול בהתאם. במקרה הצורך, ניתן לבקש בדיקה חוזרת, להיוועץ באנשי מקצוע ולהציג ראיות נוספות לחיזוק האמינות. בדיקות פוליגרף הן כלי עזר בלבד ולא ראיה מוחלטת. לכן יש להתייחס אליהן בפרופורציה הנכונה ולפעול מתוך הבנה מקצועית ושקולה.